פוסט ראשון! איזו התרגשות...
אולי כדאי שנציג את עצמנו קודם. אנחנו שניים שכותבים את הבלוג, זוג לחיים. זוג שאוהב אוכל בכל מובן שהוא! להכין, לבקר במסעדות וכמובן לאכול... נעים להכיר, יוסי ודנה :)
הרעיון לפתוח בלוג שמדבר על אוכל התחיל עוד מהטיול שלנו באפריקה, טיול שנראה רחוק מאתנו, כאילו עברו שנים, אך בעצם עברו חודשיים תמימים ומלאי געגועים ליופי האפריקאי.
הכרנו שם ישראלית נחמדה כאשר במהלך שיחה שהתפתחה (במסעדה כמובן..) נשאל יוסי מה התחביבים שלו, יוסי ענה בלי לחשוב פעמיים.. "אוכל!" בהתחלה זה היה נראה די תמוהה בעיניי. איזה מין תחביב זה אוכל.. אבל יוסי מיד השיב, שאם חושבים על זה אנחנו אוהבים לבשל, להתנסות ולבקר לטוב או לרע את המסעדות בכל רמה בהן אנחנו סועדים.. ושם, בעיר ארושה שבמדינת טנזניה החלטנו שכשנחזור לארץ נתחיל לשתף אתכם במחשבות!
יוסי ואני לא מחשיבים את עצמנו כאניני טעם, אבל איזה מזל שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית.. :)
ההכרות עם האוכל של אפריקה התחילה במטוס. נכון, האוכל שמגישים לנו במטוסים לרוב יהיה בין לא -טוב לרע, אך בחברת "אתיופיאן איירליינס" החליטו לעשות את זה גרוע עד הסוף! אוכל בלי מלח זה כמו קולה בלי גזים... וכאן הסתיים הדימוי. מזל שלפחות הגישו קרקרים...
חלמנו רק על הנחיתה, אחרי קונקשן ארוך מדי.. לאכול אוכל שלא רק ישביע, אלא שיעשה גם טוב על הלב.
איך נאמר בעדינות, האוכל האפריקאי לא קסם לנו.. כמה שניסינו לנסות, משהו שם לא הסתדר בינינו. איכשהו כשהיינו מזמינים מהתפריט היה מגיע משהו שונה לגמרי ממה ציפנו. אז במשך חודש וחצי ניסינו למצוא את עצמנו כמה שיותר במסעדות של "Mzungu" (אדם לבן), שהציעו אוכל מערבי. מפונקים?! זה רק עניין של טעם...
| מבט ישיר על המטבח |
על דבר אחד אין עוררין, הדגים באפריקה זה פלא כמה שזה טעים! היישר מהים..
אם העלנו את הבשר והדגים לא נקפח את הפירות.. קבלו את הmango man שמסתובב בחופים וגורם לי לתהות איך יתכן שלא קיים במדינתנו החמה אחד כזה?! יש לנו עוד מה ללמוד...
| אניייי הולך...! |
אחח! התמונות האלה עשו להתגעגע לחופש, ליבשת הקסומה ולנופייה, אך בעיקר לקיץ!
אין ספק שאפריקה מעניינת ומומלצת, אבל אם לרגע הרגשתם פיקפוק קל במדינתנו, הסירו אותו. שפע כמו שקיים בישראל לא פשוט למצוא. ובנימה ציונית זו (וזה לאחר בדיקה) ישראל הקטנה היא לחלוטין ארץ זבת חלב ודבש! :)
העיקר שחזרתם לבשל לנו כאן... :)
השבמחק